בין המשפחה לאהבה מחברות המון מולקולות

בשבוע שעבר הייתי בקונצרט נפלא של הפסנתרנית אורית וולף שאירחה את המשוררת רחלי ראובן. לא הכרתי את רחלי, סיפור חייה ושירייה ופשוט נמסתי... הרבה מעבר לאפקט השוקולד והפלסטיק של חגיגות ימי החורף המודרניים הללו. על רחלי קטונתי מלדבר, תקראו כאן ובטוחה שתמצאו בין אלפיים שירייה משהו ישר ללב. https://chelireuven.co.il/

באופן טבעי, התחברתי מהנגיעה העמוקה במעמקי הזכרונות הפרטיים שלי ומהתחכום בשיר ״שני ריחות הברית״, הנה הוא:

"תָּמִיד תִּדְאֲגִי

שֶׁבְּבֵית שֶׁלְּךָ יִהְיֶה רֵיחַ שֶׁל אוֹכֵל,"

אָמְרָה לִי אִמָּא

וְתָפְרָה אֶת הָעוֹף מִסָּבִיב לְסִפּוּר חַיֵּינוּ,

"כָּל אִשָּׁה, גַּם עִם יָדַיִם הֲפוּכוֹת

יְכוֹלָה לָשִׁים שְׁנֵי רֵיחוֹת בְּבֵית שֶׁלָּהּ,

זֶה עֹשֶׂה יְלָדִים בְּרִיאִים,

חַיִּים

שֶׁלִּי,

שְׁנֵי רֵיחוֹת תָּמִיד תִּדְאֲגִי שֶׁיַּעַמְדוּ בַּמִּטְבָּח,

שֶׁיְּמַלְּאוּ אֶת הַחֲדָרִים

וְאֶת הַלֵּב

שֶׁל הַיְּלָדִים שֶׁלְּךָ:

רֵיחַ שֶׁל מְרַק עוֹף

זֶה נוֹתֵן בִּטָּחוֹן בִּנְשָׁמָה,

וְרֵיחַ שֶׁל שְׁמָרִים עִם קִנָּמוֹן

זֶה עוֹשֶׂה שִׂמְחָה לְנֶפֶשׁ,

יְלָדִים צְרִיכִים רֵיחוֹת

לִגְדֹּל אִתָּם

צְרִיכִים רֵיחוֹת לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם

לְהִתְגַּעְגֵּעַ אֲלֵיהֶם

יְלָדִים צְרִיכִים רֵיחוֹת

לִשְׁמֹר בְּתוֹכָם אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת

לַעֲשׂוֹת לָהֶם מַחֲשָׁבָה טוֹבָה

יְלָדִים צְרִיכִים רֵיחוֹת

לָקַחְתָּ אִתָּם

כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים מֵהַבַּיִת,

וְרֵיחוֹת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תָּמִיד לְאָן לַחֲזֹר,

יְלָדִים צְרִיכִים רֵיחוֹת

לְמַלֵּא אֶת הַחֲלָלִים וְהַנְּקָבִים

שֶׁלָּהֶם,

שֶׁהָרֵיחַ יַעֲלֶה בָּהֶם כְּמוֹ

נִגּוּן חֲלִילִים

כְּמוֹ

שֶׁעוֹלֶה אַהֲבָה מִכַּפּוֹת הָרַגְלַיִם,

יְלָדִים צְרִיכִים רֵיחוֹת

וּנְשָׁמָה בְּאַפָּם"

"תְּנַסִּי",

הִיא אָמְרָה

וּבְיָדָהּ הַיְמָנִית חִמְּמָה אֶת הַתַּנּוּר

"תִּרְאִי אֵיזֶה רֵיחַ קוֹדֶשׁ

יָבוֹא לָךְ בִּילָדִים"

בְּאוֹתָהּ נְשִׁימָה

הַכְּנִיסָה לַתַּנּוּר

אֶת הַמַּגָּשׁ

"שֶׁאֱלֹהִים יִתֶּן לְךָ כֹּחַ

לְמַלֵּא אֶת שֵׁנִי

רֵיחוֹת הַבְּרִית"

28 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול